הסתבכתי ברגליים של הדמויות שציירתי היום
התחלתי ציור שאני ממש אוהבת גם מה שציירתי וגם איך שציירתי. זה כמובן מבטל ומייתר את הציורים האחרים מהשבועיים האחרונים. אבל זה בסדר, יש הרבה חרא עד שמגיעים לזהב. ובכלל, קשה לי לדעת מה טוב ומה בא לי. אני כן יודעת שאני רוצה לצייר ושיש איזו ארץ שאני בדרך אליה, עם כל מיני עיקופים ועצירות. כשמצליח לי משהו טוב פתאום בציור אני מתחילה לפחד שיתקלקל לי ויברח. שאדפוק את הציור. כמו איזה מישהו שנכשל סידרתי בדייטים וכבר יש לו כרוניקה של דייטים דפוקים, ככה אני פוחדת מלהרוס ציור שמצליח. ואם יצליח אז הפחד יעבור לזה שאחריו. עד שמערכת היחסים בינינו תתבסס קצת ויהיה לי נח וברור מה אני אומרת ואיך אני אומרת. תהיה הצטברות של כמה טובים, של קול ברור ותהיה לי דרך חזרה אם אפשל.
בא לי ממש לצרף גם את החלק העליון של הציור ובכלל חציו כבר מצוייר בצבע, אבל עוד לא סיימתי וזה סתם יהרוס לי הכיף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה