מרדכי

ובשואה הייתי גם אני. היהודי מרדכי הייתי.
היה לי זקן חום שחור ארוך, עור בהיר וכובע
היה לי מבט מהוה- כזה שפעם היה מלא ואחר כך התרוקן
אני לא יודעת מה קרה לי- ליהודי מרדכי שהייתי
רק יודעת שהייתי ושהסוף היה ברוטאלי

מה, אתם לא מאמינים בגלגולי נשמות?
מה, אתם לא יודעים מה זו תודעה קולקטיבית?
אני אספר לכם, תודעה קולקטיבית זה כל האויר הסמיך הזה שעומד בינינו לבין העולם
והוא מלא באינפורמציה מסוגים שונים, בתדרים שונים
וכל אחד שהולך ברחוב נושא עמו לא רק את זכרונותיו וכעסיו מהימים האלו
אלא גם מימים אחרים, ממזגי אויר שונים וארצות אחרות
וכל אחד נושם ונושף את האויר הזה שמלא באינפורמציה
ושותה את המים המלאים באינפורמציה
ועל הירקות והפירות אני בכלל לא מדברת

שבו גם אתם מספר דקות בשקט וראו בעיני רוחכם מה הייתם
אם תהיה לכם מספיק סבלנות זה יופיע
ברגע שאשליית הזמן מצטמקת, ההוויה נשטפת אור בהיר ומנחם
כי כל המצוקות נראות כל כך מקומיות ושוליות
ואז נהיה ברור שמהמסע הזה אפשר דווקא להנות
גם אם אין כל מיני דברים שצריך שיהיה

לסבא רבא שלי קראו מרדכי פסטרנק והוא חי עם משפחתו בכפר גליושה
שבפולין על גבול רוסיה
היו לו כמה וכמה ילדים בואו נראה אם אני זוכרת, לא לפי הסדר:
אליהו (סבי), אוסקר-אשר, אברהם, שרה ועוד אח או אחות
מרדכי פסטרנק נרצח בברוטאליות יחד עם אחד מבניו ביום כיפור על ידי פורעים אנטישמיים
זה היה איזה זמן לפני המלחמה
בסוף כולם שם הומתו חוץ מסבי אליהו ואחיו אברהם
שהגיעו ארצה ובקצות עצביהם המרוטים והקימו משפחות

מפחדים לשכוח מהשואה? אין סיכוי לשכוח, זה בדי אן איי הקולקטיבי
לא רק שלנו היהודים גם של הפולנים והגרמנים והכלבים ועוזריהם
גם בדנמרק ושוודיה ואמריקה ואפריקה לכל מקום הרסיסים התפזרו
וכל מי שהיה וידע ושתק או דיבר, שיתף פעולה או פעל במו ידיו מהדהד כל הזמן
זה במים שאנחנו שותים הקטסטרופות
כך שאפשר לשקוע בספה ולהרגע מהחשש שמשהו נעלם
ראו במו עינכם את ההוויה והיווכחו שהשמדות לסוגיהן בוערות בנו כל העת

נ.ב אין קשר בין שני המרדכי עליהם אני מספרת כאן
אולי אצליח לצייר אותו בפחם את מרדכי הראשון אבל זה יצא בדיוק כמו כל יהודי שאתם מדמיינים