תודה

חזרתי מיום עמלי המבורך. הוצאתי קצת, הכנסתי קצת, הנעתי אנרגיות ממקום למקום. חפצים, מזון, ציורים. גם צעצועים ובגדים. ובסוף היום תרגלתי יוגה בסלון והרגשתי איך התודעה שלי נאלמת וידעתי מנוחה ויופי. אכלנו יחד לשולחן ארוחה מזינה מלאה בירק וגבינה, פיתות וביצי עין. אחר כך דני הראה לי סרטון שהפך את קיבתי וטלטל לי את כל הברומטר. בכלל לא התכוון לעשות לי ככה, אבל אני התבאסתי. גועל וצמרמורת. איך כל כך אני פגיעה, חשבתי לעצמי. בכל פעם שאני "מועדת" בלשוני ובהתנהגותי ליד אמא, היא מעירה: אז מה שוות כל הסדנאות הרוחניות?, או, ככה מלמדים שם? מבחן אמיתי לפגוש בחיים. מה תגידו? למי יש כח?
יש ימים שאני מרגישה כמו ווינרית, ברור לי מה צריך לעשות, רק עניין של שנים עד שהכל יהיה מהמם בעולם. ויש ימים שאני חשה שלא הבנתי שום דבר, שאני חיה בבועה, שאולי הכל תרמית ואין תקנה. האמת כנראה אי שם באמצע, השאלה מה אני בתוך זה. כל פעם שנופל לידי ספר רוחני חדש אני גומעת בשקיקה ואומרת : או זהו! ואז בא חדש ועוד אחד. רבים מהספרים מדברים על דברים דומים, וזה דווקא טוב, כי תארו לכם שכל ספר היה אומר משהו אחר בתכלית? יום אחד אחרי שאקרא ממש מלא, אוכל לסכם עבורכם העצלנים מה כתוב שם ותחליטו איך לשחק בזה. זה בטוח יעשה טוב למישהו.
אני מתגעגעת לניבולי הפה. לרכילויות. להזניית שיחה. אבל ככה, נהיה אצלי נקי, זה לא מתאים. הגעגוע זה סתם טיזינג אינרצי של התודעה הישנה שלי. כמו אצל בולמים, שמתחילים עם כפית ריבה והלך המקרר. אז ככה עם ניבולי פה, מתחילים להגיד דברים לא יפים על מישהו וזהו אתם בסחלה ומרגישים שהכל אבוד. פיליפ סימור הופמן. מליון שקיות הרואין במגירה לוידוא הריגה. 
הפייסבוק גם מזוהם. יום אחד כשאחליט שהחיים שלי יכולים להתקיים גם בלעדיו, שעדיין תהיה לי זכות קיום בלי שאנשים ידעו מה איתי ומה אני עושה ומה יש לי להציע לעולם ומה בישלתי ואיך אני נראית עכשיו ובני כמה הילדים שלי ומתי יש לי תערוכה או מתי אני נפטרת מכסא, יהיה שינוי גדול.  אני הולכת לישון. לפני עשותי כן, אני מברכת בקול רם ומזמינה אתכם להצטרף ולשנות את הסעיפים לפי חייכם:
תודה על הבית שלי. יש לי מים חמים ואוכל במקרר. דני פה בסלון ויש לנו אהבה. הילדים ישנים בחדר והם בריאים וחמודים. תודה. השכנים שלי טובים. מזג האויר טוב והפרחים באדניות מתפוצצים מיופי לעונה. עשיתי ספונג'ה דו שנתי בסטודיו היום. יהיה לי נקי כשאחזור ביום א.
אני אוהבת לצייר ולכתוב, אני גם מלמדת, תודה על התלמידים שלי, אוהבת ומתפתחת מול כל אחד מהם. עם האתגרים וההתנסויות שזה מביא לחיים שלי. תודה לתלמידים שנשארים וגם לאלו שלא. הכל קורה בצורה מדוייקת להפליא. תודה לאמא ואבא, אתם אחלה. תודה לחיי הרוח המפתיעים ולכל החברים החדשים שהגיעו לחיי עם הרוח. גם לספרים וגם לרעיונות. תודה לכסף שמגיע כמו שנעלם ונעלם כמו שמגיע. מהרגע שהפסקתי להסתבך איתו הוא הפסיק להסתבך איתי. תודה על היוגה שמחברת בין כל הקצוות והחוטים בחיים. תודה ללילי המורה שלי ליוגה. תודה לחברים. תודה למכונית, למחשב, למכונת כביסה. תודה לטלפון. לגננות. אור לכולם. וליל מנוחה.