ג'ודית המטורללת, רקמה את דגל ישראל בפאייטים נוצצים על מצנפתה והיתה מהלכת ברחובות העיר, מטלטלת את ישבנה הענק, החוגג בחצאית טריקו צהובה ארוכה. קדימה אחורה ולצדדים. דוחפת עגלת שוק עמוסה שקיות. ראשי דובונים מציצים מסורגי עגלתה, קליפות בננה ובקבוקי פלסטיק ריקים. על פניה היה מרוח חיוך ענק כדרך קבע. אך כשלא היתה במצב רוח טוב, היתה ג'ודית כועסת ומקללת ואתם בוודאי לא הייתם רוצים להקרות בדרכה, כי אז הייתם חוטפים איזו קללה עברית במבטא אנגלוסקסי מקושטת ניצי רוק: "בייהיימה! פוסטיימה! עם ישראל חי הקשיבו לג'ודית! כולכיים נביילות"!
בין מצנפת הפאייטים של דגל המולדת לבין ראשה של ג'ודית היתה מעוכה פאה שחורה קצרה וסינתטית שבימי גשם היתה מצופה שקית ניילון כחולה. בכל מזג אויר היתה ג'ודית יוצאת למסעותיה ברחבי העיר. לאסוף עוד מציאות ולשוחח עם עצמה ועם השיים הקדוש.
יום אחד התקרבה ג'ודית לפח גדול ברחוב טרומפלדור וכשפתחה את לועו, הגיע מולה אדם גבוה לבוש שחורים מטולאים, שיערות ראשו צהובות וסתורות, זיפי זקן מעטרים את פניו הצרובות וטפרי ציפורניו שחורים ארוכים, נכונים לחיטוט. האיש נצמד גם הוא לפח, דחף את זרועו פנימה בכח והחל מערבל ובוחש. ג'ודית רתחה על הפלישה והחלה מטלטלת את הפח בכח, מצווחת "מה זיי! אני הייתי פה קודיים! לא ניתןןןןן! עם ישראייל חייי!"
האיש בשחור לא ויתר גם הוא והחל מקלל ברוסית בקולי קולות, תוך שהוא מעיף זבל מהפח החוצה בתנועות יד גדולות. "משוגעעע!" צווחה ג'ודית. השניים הוסיפו להאבק על האשפה דקות ארוכות, זו מחבקת את הפח ומטלטלת אותו וזה מנופף בידיו בפראות תוך שהוא משליך אשפה לכל עבר. סקרנים ועוברי אורח נעצרו במרחק בטוח, דיירי הבניינים הסמוכים יצאו למרפסות. בתחתית הפח היתה שקית עם כמה בקבוקי בירה מכבי חצי ליטר, אוצר לכל הדעות. ג'ודית היתה הראשונה לשלוף את השקית, אך שותפה צהוב השיער שלח את טפריו השחורים אל השקית וקרע אותה. הבקבוקים נפלו זה אחר זה ארצה והתנפצו לרסיסים. ג'ודית רתחה מזעם ומתוך התקף פסיכוטי שהוסיף לכוחה הפיזי עוצמה ודיוק, זינקה על האיש, כופפה את ראשו, דחפה אותו ללוע הפח וטרקה את המכסה.
שקט השתרר. הרחוב קפא. ג'ודית פתחה את הפח בשנית וגילתה את ראשו של האיש מוטל בקרקעיתו, בנפרד מגופו. היא התכופפה פנימה לשלוף את הראש וכמעט שנפלה בעצמה פנימה, אך ישבנה הענק נתן קונטרה והיא נחלצה.
ג'ודית לפתה את סבך השיער הצהוב והרימה את הראש אל על בידה הימנית. "קקה! קקה ייעשה לאיש! עוכייר ישראייל!" זעקה כנביאה בפה מעלה קצף, כשכומתת הפאייטים הציונית מכסה מעט את עיניה.
המחזה הסוריאליסטי מעורר הפלצות תועד בעשרות צילומי סמרטפון, הופץ בכל הרשתות, בעיתונים ובחדשות גם בחוץ לארץ, והיה לאחד מהדימויים הויראליים ביותר באותו שבוע.
בין מצנפת הפאייטים של דגל המולדת לבין ראשה של ג'ודית היתה מעוכה פאה שחורה קצרה וסינתטית שבימי גשם היתה מצופה שקית ניילון כחולה. בכל מזג אויר היתה ג'ודית יוצאת למסעותיה ברחבי העיר. לאסוף עוד מציאות ולשוחח עם עצמה ועם השיים הקדוש.
יום אחד התקרבה ג'ודית לפח גדול ברחוב טרומפלדור וכשפתחה את לועו, הגיע מולה אדם גבוה לבוש שחורים מטולאים, שיערות ראשו צהובות וסתורות, זיפי זקן מעטרים את פניו הצרובות וטפרי ציפורניו שחורים ארוכים, נכונים לחיטוט. האיש נצמד גם הוא לפח, דחף את זרועו פנימה בכח והחל מערבל ובוחש. ג'ודית רתחה על הפלישה והחלה מטלטלת את הפח בכח, מצווחת "מה זיי! אני הייתי פה קודיים! לא ניתןןןןן! עם ישראייל חייי!"
האיש בשחור לא ויתר גם הוא והחל מקלל ברוסית בקולי קולות, תוך שהוא מעיף זבל מהפח החוצה בתנועות יד גדולות. "משוגעעע!" צווחה ג'ודית. השניים הוסיפו להאבק על האשפה דקות ארוכות, זו מחבקת את הפח ומטלטלת אותו וזה מנופף בידיו בפראות תוך שהוא משליך אשפה לכל עבר. סקרנים ועוברי אורח נעצרו במרחק בטוח, דיירי הבניינים הסמוכים יצאו למרפסות. בתחתית הפח היתה שקית עם כמה בקבוקי בירה מכבי חצי ליטר, אוצר לכל הדעות. ג'ודית היתה הראשונה לשלוף את השקית, אך שותפה צהוב השיער שלח את טפריו השחורים אל השקית וקרע אותה. הבקבוקים נפלו זה אחר זה ארצה והתנפצו לרסיסים. ג'ודית רתחה מזעם ומתוך התקף פסיכוטי שהוסיף לכוחה הפיזי עוצמה ודיוק, זינקה על האיש, כופפה את ראשו, דחפה אותו ללוע הפח וטרקה את המכסה.
שקט השתרר. הרחוב קפא. ג'ודית פתחה את הפח בשנית וגילתה את ראשו של האיש מוטל בקרקעיתו, בנפרד מגופו. היא התכופפה פנימה לשלוף את הראש וכמעט שנפלה בעצמה פנימה, אך ישבנה הענק נתן קונטרה והיא נחלצה.
ג'ודית לפתה את סבך השיער הצהוב והרימה את הראש אל על בידה הימנית. "קקה! קקה ייעשה לאיש! עוכייר ישראייל!" זעקה כנביאה בפה מעלה קצף, כשכומתת הפאייטים הציונית מכסה מעט את עיניה.
המחזה הסוריאליסטי מעורר הפלצות תועד בעשרות צילומי סמרטפון, הופץ בכל הרשתות, בעיתונים ובחדשות גם בחוץ לארץ, והיה לאחד מהדימויים הויראליים ביותר באותו שבוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה